החרטה שעל העור והמחיר המשפטי: מתי הסרת קעקועים הופכת לעילה לתביעה?

קעקועים הם לרוב זיכרון חרוט בעור, אך מה קורה כשהזיכרון הופך לחרטה? תעשיית הסרת הקעקועים משגשגת, ומבטיחה למחוק את העבר בלייזר. אך לצד ההבטחות האסתטיות, מסתתרת לעיתים מציאות כואבת של כוויות, צלקות וחלומות מנופצים. ישבנו לראיון מרתק עם שרון סעידיאן, כדי לעשות סדר בקו הדק שבין אכזבה אסתטית לבין רשלנות פושעת המצדיקה תביעה משפטית.

שרון, בוא נתחיל מהבסיס. מתי מטופל שמרגיש מאוכזב מהסרת הקעקוע באמת עומד בפני עילה משפטית, ומתי זו רק "תוצאה לא אסתטית"?

"התפר שבין אכזבה אסתטית לעילה משפטית הוא מרתק ומורכב. ציפייה של מטופל לראות עור חלק לחלוטין, כאילו הקעקוע מעולם לא היה שם, היא לרוב לא מציאותית בטכנולוגיות הקיימות עבור כל סוגי הדיו. אם נשאר צל חיוור של הקעקוע או שהתהליך דרש יותר טיפולים ממה שהמטופל קיווה, אין כאן בהכרח רשלנות. רשלנות מתקיימת כאשר המטפל סוטה מסטנדרט הזהירות הסביר וגורם לנזק ממשי. למשל, שימוש באורך גל שגוי של לייזר שגורם לכוויות עמוקות, יצירת צלקות היפרטרופיות קשות בגלל חוסר מיומנות, או טיפול באדם עם התוויות נגד רפואיות מבלי לבצע תשאול כנדרש. אלו המקרים שבהם חוסר שביעות הרצון הופך לנזק בר תביעה."

מהם המקרים הנפוצים ביותר שמגיעים בסופו של דבר לכותלי בית המשפט בתחום הזה?

"אפשר לחלק את התביעות בתחום הסרת הקעקועים למספר קטגוריות מרכזיות:

• היעדר הסכמה מדעת ואי מתן מידע מקיף על סיכונים כגון שינויי פיגמנטציה וצילוק משני.
• כוויות חמורות הנובעות משימוש לא מיומן, חובבני או אגרסיבי במכשירי לייזר עוצמתיים.
• טיפול שגוי בקעקועים צבעוניים המכילים מתכות מסוימות (כמו ברזל חמצני), אשר עלולים לעבור חמצון, להשחיר ולקבע את הדיו בעור במקום להיעלם.
• הבטחות שווא המעוגנות בפרסומים מטעים, שבהם מובטחת הסרה מוחלטת בתוך שניים או שלושה טיפולים בלבד, דבר שהוא מופרך מדעית.
• זיהומים קשים שנגרמו עקב תנאי היגיינה ירודים בקליניקה או הנחיות החלמה שגויות שניתנו למטופל לאחר הטיפול."

דיברת על "הסכמה מדעת". עד כמה המסמך הזה באמת מגן על המטפל בבית המשפט?

"זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מטפלים בתחום האסתטיקה. טופס הסכמה מדעת הוא לא 'שכפ"ץ חסין כדורים' שפוטר את הקליניקה מאחריות במקרה של רשלנות. מטרת הטופס היא לוודא שהמטופל הבין את הסיכונים האינהרנטיים של הטיפול, למשל העובדה שישנם צבעים כמו צהוב או טורקיז שקשה מאוד להסיר, או שישנו סיכון להיפופיגמנטציה (הבהרת העור) באזור המטופל. אולם, אם המטפל גרם לכוויות מדרגה שלישית בגלל שעבד עם עוצמה גבוהה מדי בניגוד מוחלט לפרוטוקול הבטיחות, שום חתימה על טופס לא תגן עליו. ההסכמה של המטופל ניתנת לסיכונים טבעיים וסבירים, לא לרשלנות פושעת של המטפל."

איך הטכנולוגיה משפיעה על ההיבט המשפטי? האם מכשירים מתקדמים יותר מפחיתים את התביעות?

"מצד אחד, טכנולוגיות מתקדמות כמו לייזר פיקו-שנייה (Pico-second) הן מדויקות להפליא. הן פועלות על פירוק אקוסטי של הדיו לחלקיקים זעירים ולא רק על חימום רקמתי, מה שמפחית משמעותית את סיכוני הכוויות בהשוואה למכשירים מיושנים. מצד שני, המכשור המתקדם והעוצמתי הזה דורש מיומנות, הבנה בפיזיקה של הלייזר והכשרה ספציפית ומעמיקה. פעמים רבות אני רואה תביעות שנובעות דווקא מכך שמכונים רוכשים ציוד יקר ומשוכלל, אך נותנים לעובדים ללא הכשרה מספקת לתפעל אותו. פסיקות בתי המשפט נוטות להחמיר מאוד במקרים שבהם הוכח שהמפעיל לא עבר הסמכה רשמית ומקיפה למכשיר הספציפי שאיתו עבד, מתוך ההבנה שכלי רב עוצמה בידיים לא מיומנות הוא מתכון לאסון."

מעבר לנזק הפיזי של הצלקת, האם בתי המשפט מתייחסים גם לנזק הנפשי בתביעות אלו?

"בהחלט, וזה היבט שהופך להיות מרכזי יותר ויותר. פעמים רבות, אדם בוחר להסיר קעקוע בדיוק בגלל שהוא רוצה למחוק טראומה מסוימת מהעבר, או שם של אדם שאינו רצוי עוד בחייו. כשהטיפול נכשל ומותיר אחריו צלקת קלואידית בולטת או כוויה מכוערת, הנזק הנפשי מוכפל. המטופל למעשה נשאר עם תזכורת גרועה, כואבת ובולטת אף יותר מזו שניסה להעלים. בתי המשפט מכירים במושג 'עוגמת נפש' ופוסקים פיצויים משמעותיים כאשר מוכח שהנזק האסתטי פוגע בביטחון העצמי, או כשהוא נמצא במקום חשוף לעין כמו הפנים, הצוואר או זרועות הידיים. הפגיעה בדימוי העצמי במקרים אלו מתורגמת ישירות לגובה הפיצוי הנפסק בגין כאב וסבל."

אם מטופל מסיים סדרת טיפולים, נשאר עם צלקת מרגיש שנעשה לו עוול. מה הצעדים הראשונים שהוא צריך לעשות?

"הבסיס לכל הליך משפטי מוצלח הוא תיעוד אובססיבי ומדויק. הצעד הראשון הוא לדאוג לתיעוד מצולם ואיכותי של האזור הפגוע. חשוב לצלם באור יום, מזוויות שונות, ולשמור את התמונות של הקעקוע המקורי לפני תחילת הטיפולים, אם ישנן. הצעד השני הוא פנייה מיידית לרופא עור או פלסטיקאי מקופת החולים כדי לקבל אבחנה רפואית אובייקטיבית, תיעוד בזמן אמת של הנזק, וטיפול תרופתי במידת הצורך. במקביל, יש לדרוש מהקליניקה שבה בוצע הטיפול את התיק הרפואי המלא. בסופו של דבר, כדי להגיש תביעה על רשלנות, חובה להצטייד בחוות דעת של רופא מומחה שמאשר כי אכן הייתה סטייה מהפרקטיקה המקובלת ושנגרם נזק בר פיצוי."

לסיכום שרון, מהו המסר שלך לאנשים ששוקלים להסיר קעקוע מחר בבוקר?

"המסר שלי הוא לעשות תחקיר מעמיק. אל תלכו שולל אחרי הבטחות מוגזמות ברשתות החברתיות למחיקת קעקועים ב'טיפול קסם אחד או שניים'. תשאלו את השאלות הקשות: איזה מכשיר יש בקליניקה? מהי ההכשרה האמיתית של המטפל? האם הוא יודע להתמודד עם סיבוכים רפואיים אם יתרחשו? תקשיבו לתחושת הבטן שלכם בייעוץ הראשוני. אם מבטיחים לכם הרים וגבעות ולא מדברים איתכם בכנות על סיכונים ועל הצורך בסבלנות – זה תמרור אזהרה בוהק. הסרת קעקועים היא תהליך קליני לכל דבר, ויש להתייחס אליו במלוא הרצינות."